שילוב בין הדפסה בשיטת הסילק-סקרין לבין חימום הזכוכית הוא בעצם מעין “מרוץ כוחות”. מצד אחד, רוצים שהדיו ידבק בצורה מושלמת. מצד שני, צריך למנוע מהזכוכית להתנפץ. זו איזון עדין מאוד. אם מחממים את הזכוכית לאט מדי, הדיו לא ידבק כראוי. אך אם מחממים אותה מהר מדי, נוצר הבדל טמפרטורות שעלול לגרום לסדקים בזכוכית, עוד לפני שהיא מגיעה לטמפרטורת החימום הרצויה. זו לא דרך טובה להתחיל את היום.
הטריק עם חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. בניגוד לתנורים הישנים שמחממים את כל החומר באופן שווה, קרינת האינפרא-אדום חודרת ישירות לתוך השכבה של הדיו. כך אנו יכולים לחמם את שכבת הדיו ישירות, מבלי לחמם את כל הזכוכית למשך זמן ארוך מדי.
כדי שהדיו יתייבש במהירות, צריך הרבה אנרגיה. אך יש כאן בעיה: אם המנורות אינן ממוקמות כראוי, נוצרים אזורים חמים מדי. אזורים אלו גורמים לזכוכית להתרחב בצורה לא אחידה, וזו בדיוק הנקודה שבה נוצרים הסדקים.
שמירה על חדות וחוזק הזכוכית
אם רוצים שהדפסים יהיו חדים, צריך לשלוט בטמפרטורה המדויקת. אם הטמפרטורה נמוכה מדי, הדיו לא ידבק. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, הדיו עלול להישרף או שהזכוכית עלולה לאבד את חוזקה. אנו משקיעים הרבה זמן בכיוון המנורות כדי שהן יפעלו בטמפרטורה האופטימלית.
גם מהירות החימום חשובה. ככל שמחממים מהר יותר, כך הדיו יתייבש מהר יותר, והקווים יישארו חדים. אך זה יוצר לחץ רב על הזכוכית. כדי להתגבר על זה, אנו משתמשים במערכות של מנורות שמפזרות את החום בצורה טובה יותר על פני השטח.
הקונפליקט
מנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה מאפשרות חימום מהיר, אך זה כרוך בעלויות. זה יוצר עומס רב על המערכת החשמלית, והמנורות צריכות קירור יעיל. אם המאווררים יפסיקו לעבוד, המנורות עלולות להישרף. זו אכן מערכת מהירה, אך צריך לשמור עליה כדי שהיא תמשיך לעבוד כראוי.