למה רוב החיממים באינפרא-אדום נהרסים בסביבות לחותיות (ואיך פתרנו את זה)
בואו נהיה כנים: חיממים באינפרא-אדום סטנדרטיים לא מסתדרים עם סביבות לחותיות. אם אי פעם השתמשתם בהם בחדר לח, אתם יודעים מה קורה – טיפה של מים נכנסת למקום הלא נכון, נוצר מעגל קצר, או אפילו יותר גרוע – הזכוכית של החיממן נשברת.
זה קורה בדרך כלל בגלל שוק תרמי. יש לנו צינור חם שזורח, וטיפה של מים פוגעת בו – והוא נשבר.
נמאס לנו לראות את זה קורה, לכן יצרנו חיממים בעלי דרגת IPX4, כך שהם יוכלו לעמוד בתנאים הקיצוניים האלה.
התמודדות עם טיפות מים
כשאנו מדברים על דרגת IPX4, אנו מתכוונים שהחיממים האלה יכולים לעמוד בטיפות מים מכל כיוון, בלי להיפגע.
לא פשוט הדבקנו עליהם סרט הדבקה – השתמשנו בחומרי אטימה מיוחדים סביב המנורה ובמקומות שבהם עוברים החוטים. זה מונע מהטיפות להגיע לחלקים החשמליים של החיממן. בנוסף, המעטפת של החיממן משמשת כמחסום – היא מונעת מהמים לפגוע ישירות בחלקים החשמליים, כך שאין ירידה פתאומית בטמפרטורה והזכוכית לא נשברת.
הבעיה עם ערפל
יש עוד בעיה – הקירור. זה גורם לחיממן לאבד את החום שלו. כשהעדשה או הצינור של החיממן מתכסים בערפל, החום מתפזר. כך החיממן צריך לעבוד יותר קשה כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה.
כדי למנוע זאת, שינינו את זרימת האוויר והוספנו ציפויים מיוחדים. זה שומר על המשטח נקי, כך שהחום יכול להגיע ישירות לחומר שאנו רוצים לחמם, במקום להתפזר בתוך המעטפת.
טיפ קטן לגבי החום
יש כאן חיסרון אחד: מכיוון שסגרנו הכל היטב כדי שלא ייכנס מים, החום לא יכול לצאת מהחיממן בקלות כמו בחיממנים עם מעטפת פתוחה. לכן, החום בתוך החיממן עולה.
טיפ: כשאתם מתקינים את החיממנים האלה, ודאו שהחלקים שמחזיקים אותם וחומרי האיטום יכולים לעמוד בחום הגבוה שנוצר.
השימוש בחיממנים האלה
הדבר הטוב ביותר הוא שהם יכולים להחליף את החיממנים הקיימים. אם כבר יש לכם בקר, כל מה שצריך לעשות זה לחבר את החיממנים האלה לו – וזהו. הם מתאימים במיוחד לאזורים לחים או לכל מקום שבו האוויר חם מאוד. כך לא תצטרכו להחליף את החיממנים כל כמה חודשים, כי החלקים הפנימיים שלהם כבר לא נפגעים מהלחות. הם פשוט עובדים טוב.